על האחריות

פורסם ב " ידיעות לחבר תנועת המושבים" 1961~:
לפנים, כשהיה אדם שואל: למה שמש זורחת בבוקר ושוקעת לעת ערב מאחורי גבעות ובים, ולמה באים קיץ וחורף, אביב וסתיו בעונתם, או למה עולים כוכבים בלילות – היה ליבו אומר תפילה לבוראו. לכל עת הייתה תפילה.
היום, כשאנו תוהים על היחסים שבין אדמה לצמחים, יום ללילה והעולם מלא תפילה כתמיד, אך איתנו היא איננה, טוב לנו אם נחוש ונאמר:

האחריות, מקיימת תבל ומלואה. האחריות של השמש לזרוח ולשקוע, ושל האדמה להצמיח, וכן של הכוכבים והלבנה במרום. אחריות זו היא המקיימת אותם ועושה אותם גדולים ויציבים.
יכולתנו להיות אחראיים ובעלי חובה – זאת היא שארית התפילה של אנשים בני דורנו.
מה כוחה של האהבה לעומת כוחה ויציבותה של האחריות? אהבה, שאין כיליון והפסד שולטים בה – זוהי האחריות. נדבק איש איש לאחריותו הקטנה ואתה נחיה. אולי נידמה במעט לשמש ולאדמה, לאביב ולסתיו.