לגבי בן שמחון

פרופסור גבי בן שמחון – סופר, משורר – וחבר קרוב.

מתוך מכתב לגבי:
אך זה חזרתי מליסבון ובתיבת הדואר ספרך…
מה אומר ומה אדבר: תופינים, צנצנת סוכריות זוהרות במכולת נוף ילדותי…
מרירות בצד תדהמת הנעורים הייצרים ועושרם…
רוב הספרים שנכתבים הם הוספת תבן לעופרים, ואילו לטעמי לכתיבה שלך יש ייחוד – ויש לה סיכוי לשרוד במבחן הזמן.
גם התודות שאתה נוהג להצמיד לעשרות מידידך מעידות לזכות כתיבתך. כתיבה מקורית נבחנת בדיאלוג העשיר עם אחרים – אלה שאתה מודה להם – ודאי מודים לך שבדרך סמויה קִיַּמְתָּ והוספת גם להם חיים.
ובנימה קצת אחרת – אני רואה עצמי כחזרזיר שנשלח ביערות האורן בצפון איטליה לרחרח אחר כמהין – ואכן השמעתי במכתב זה את הקול היחיד שאני יודע להשמיע " אוינק , אוינק, אוינק" – מצאתי כמהין!

במכתב נוסף בנושא אחר:

צר לי שלא הופעתי ונכחתי ביום העיון לכבוד "המהלכים על המים".
חטפה אותי תנומה עזה, שממנה אני נעור לעיתים קצרות בלבד.
עדיף שאשן בביתי מאשר באולמי ההרצאות.

מעט הצטערתי על שהסמיכו מדי את פרופסור בן שמחון (פרופסור לכלכלה ויועצו הכלכלי של נתניהו) לגבי בן שמחון ( הסופר).
למה הדבר דומה? שהחלו משבחים בפניי את מנתח הטחורים שלי, כך שהוא גם בוגר האקדמיה למוזיקה סנטה צדיליה והתמחותו בנגינה היא על חליל פיקולו.
ובכן, מה לחליל פיקולו מוכסף ולטחוריי שלי?
ולהבדיל – ברכות ל "הולכים על המים" ומים שיהיו רגועים ויאפשרו לכתיבתך להלך עליהם לאורך שנים.