מתוך משורר ושיריו:
שנינו התמימים בעיר.
שירי הוא ילד קטן, ואני, אביו, אוהב אותו מאד.
אני שמח מאד בגמגומו הראשון של שירי.
כל אב שמח בגמגום ראשון של ילדו.
כל היום רואים אנו בעינינו רק את הזפת.
משבא ערב חדל שירי מלבכות,
כי רק אז אני מחריש ושומע אותו והוא מחריש ושומע אותי.
שנינו מחרישים ושומעים איש את אביו.
כאשר במקום קורקינט חשמלי – לכול ילד יש חמור