יום נישואין

ממקורות זרים למדתי , שלאחרונה מלאו 47 שנים לנשואינו, הזדרזתי מאד להזמין את רעייתי, שהתפלאה מאד לשמוע, שאני זוכר ציון דרך זה.
כרעתי ברך לאבזם סנדל שהתפרע ואגב כך, הזמנתי אותה לציון האירוע, לאכול מה שאינני מבשל לה כול שנות חיינו – כלומר להזמינה לחצי מנה פלאפל.
אחרי שסעדנו את ליבנו, טילנו קצת ברחובותיה של עיר – אגב כך נזכרתי במה שהשיב סוקרטס לשאלת תלמידו " האם לשאת אישה"? השיב לו סוקרטס – אם לא תשא אישה – ודאי שתצטער, ואם תשא אישה – ודאי וודאי שתצטער.
כך גם נזכרתי בסיפור הבא – כשברכו את טדי קולק בברכת עד 120 , השיב זה למברכיו – ברכוני עד 121 וזאת כדי שאזכה לשנה אחת בלי האישה.
ואסיים בדבריו של פרופסור ישיעיהו ליבוביץ – הדבר היקר והחשוב לכל אדם היא אשתו. גם אני סבור שהדבר היקר ביותר לי היא אישתי – שכן איך אוכל לחיות, ולו רק יום אחד בלעדיה.